<h1>אהל מועד שער סוכה ולולב דרך ב'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
היתה גבוהה למעלה מכ' אמה אפי' דפנות מגיעות לסכך ואפי' יש לה ד"א על ד"א פסולה דבעי' סוכה דירת עראי ואם יגביה הסכך למעלה מכ' יצטרך לעשות הדפנות חזקות והיא דירת קבע ופסולה.
<h2>דף ג.</h2>
סוכה שאין לה ז' טפחים על ז' פסולה. רצה להוסיף על שעור זה מוסיף כמה שירצה. סוכה שאין בחלל י'(ג) טפחים פסולה.
<h2>דף ד.</h2>
סוכה שהיא גבוהה מכ' והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתן מרובה מחמתן כשרה וא"ת והא מצטרף סכך פסול שהוא למעלה עם ההוצין י"ל דבהא שאין פסולין מחמת עצמן אלא מחמת גבהותו לא קרינן ליה סכך פסול. סוכה שהיא גבוהה מכ' אמה ומעטה בתבן ובטלו בפי' לז' ימי החג ה"ז מעוט וכ"ש עפר וביטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם אינו ממעט ודין מעטה באצטבא נתבאר בח"ג. סוכה שאינה גבוהה יו"ד טפחים וחקק בקרקעיתה כדי להשלים ויש באותו חקק ז' על ז' טפחים אם אין משפת חקק ולכותל ג' טפחים כשרה דאמרי' לבוד ואפי' באותו מקום דליכא יו"ד מותר לאכול ולישן.
היו הוצין יורדין למטה מיו"ד פסולה.
<h2>דף ז:</h2>
סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה בד"א מלמעלה אבל מן הצדדין אפי' כולה מליאה חמה כשרה.
סוכה עגולה אם יש בה כדי לרבע בה ז' על ז' כשירה.
<h2>דף ח:</h2>
שני סוכות של (נוצרים) [יוצרים] זו לפנים מזו פנימית אינה סוכה וחיצונה הויא סוכה שלא עשאה אלא לצל.
סוכה העשוייה מכל מקום כשרה אע"פ שאינה עשוייה לשם חג והוא שעשאוה לצל פי' שעשייתה הראשונה לצל (עתם) [סתם] ולא לצניעותא בעלמא וכל שנעשית לצל סוכה נקראת כענין וסוכה תהיה לצל יומם מחורב.
<h2>דף ט:</h2>
סוכה שתחת האילן או שהאילן תחתיה רואין כל הסכך הכשר שכנגד הסכך פסול כאלו אינו ואם אחר שנטל עדיין צל הסכך הכשר הנשאר הוי מרובה מחמתו כשרה היא הסוכה ובלבד שלא יהא בו ד' טפחים במקום א' כדי שלא יפסל משום סכך פסול. חבטן הוא פי' מלשון חבוט רמי ור"ל שהשפילן ועירבן עם הסכוך כך פי' הרש"י וכיון שעשאן סכך א' כשר ופסול מעורבין אם היה הפסול לעצמו חמתו מרובה מצלתו והכשר לעצמו צלתו מרובה מחמתו הוי הכשר רבה על הפסול ומבטלו כל זה הפסק להרמב"ן ואע"פ שיש דעות אחרות בזה אנו אין לנו אלא כדברי רבותי' האחרונים וב"ה מפרש חבטן שחבטן ענפי האילן עד שנשרו העלין מהן דגלי דעתיה דלא ניחא ליה בההוא צל ונעשה האילן כעומד בפני עצמו ולא מצטרף בצל סוכה.
ת"ר בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שתחת הבית ופעמים ששתי סוכות שהן זו למעלה מזו כשרות ופעמים שהתחתונה כשרה והעליונה פסולה. שתיהן כשרות כגון שהתחתונה חמתה מרובה מצלתה ועליונה צלתה מרובה מחמתה וקימא בתוך עשרים דכסוכה אחת דמיין שתיהן פסולות כגון ששתיהן צלתן מרובה מחמתן וקימא עליונה למעלה מכ'. פעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה כגון ששתיהן צלתן מרובה מחמתן ועומדת עליונה בתוך עשרים פעמים שהתחתונה כשרה ועליונה פסולה כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה וכמה יהא בין סוכה לסוכה ותפסל תחתונה ד' טפחים שלא מצינו מקום חשוב פחות מד' טפחים והריא"ג פסק שאינה פסולה אא"כ יש בין סוכה לסוכה יו"ד טפחים שהכשירה כך פסולה.
<h2>דף י.</h2>
סוכה שפירשו עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה דדבר המקבל טומאה הוא ולעולם אין קדימת סכך כשר מועיל לבטל הפיסול בין שהוא למעלה בין שהוא לתחת שכל דבר שהוא עשוי להגן עליו מפני החמה או מפני הנשר שלא יפול על המאכל הרי הוא סכך ולפי' פסולה כך פירש"י והוא עיקר אע"פ שאהר"א מפרש בענין אחר. פירס עליה או תחתיה סדינין המצויירין כדי לנאותה כשרה דלא איכפת לן בנויי סוכה אם הם מקבלין טומאה.
<h2>דף י:</h2>
נויי סוכה אין ממעטין בגובה הסוכה אבל מן הצד ממעטין דכיון שכשרים לעשות מהן דופן הוו כמחיצה העומדת וממעטין אבל לגבי סכך הואיל ואינם כשרים לסכך בהן אינן חוצצין דכל לנאותו אינו חוצץ לפי' אין ממעטין בסכך.
נויי סוכה המופלגין ממנה ד' פסולה ואע"ג דלענין פיסול סכך אין גוזרין בנויי סוכה משום דבר המקבל טומאה שאינו חשוב סכך מאחר שהם לנוי ואין בהם חשש שני סככין שהן מופלגין מן הסכוך גזירה ומשום סוכה ע"ג סוכה נגעו בה.
הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ודוקא במטה גבוהה יו"ד שהוא שיעור סוכה משום דאתי האי אהל ומבטל סכך הסוכה כיון דחשיב והיינו דאמרי' בגמ' אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ולזה כיון הגאון ר"י שפירש שכיון שהגביהה יו"ד נעשית כסוכה בתוך סוכה ולפי' לא יצא והאריך לבאר דין זה רמב"ן בס' המלחמות.
<h2>דף יא.</h2>
כילה (שיש) [שאין] לה גג טפח מותר לישן בה דשפועי אהלים לאו כאהלים דמו ודין זה יתבאר יותר בסוף נ"ט.
כילה שיש לה גג טפח והיא בסוכה אע"פ שאינה גבוהה י' (מותרת) [אסור] לישן ולאכול בה ולדעת הגאו' ר"י לא מפסלה אלא בגג טפח וגבוהה יו"ד.
פסק לריא"ג הדלה על הסוכה גפן או אילן וכיוצא בהן וקצצן וסכך על גבן פסולה דהו"ל מן העשוי קצצן ונענען כשירה דהא קא עביד מעשה. קצצן מעיקרא ואח"כ נתנם ע"ג סוכה וסיכך על גבן אם לסכוך כשרה וא"צ לנענע דמעיקרא לסכך בהן נתכוון ואם להניחן שם נתכוון ואח"כ נמלך עליהם לסכוך צריך לנענע דלא ליהוי מן העשוי דכיון דקא מנענע נמצא דהא עביד מעשה וכשרה ע"כ. העושה סוכתו בתוך הבית והסכך הכשר למטה מתקרת הבית כשרה ובלבד שיגלו התקרה מתחילה של מעלה או (הרביעים) [יסירם] ואחר ישימו למטה הסכך כשר שאם לא יגלו מתחל' פסולה לפי שבשעת עשייתה היתה סוכה שנעשית בתוך הבית אבל אם יגלו תחילה כשרה והקורות שאין פסולין לעצמן אלא משום תעשה ולמ"ה אינן פוסלות הסכך.
זה הכלל אמרו בסוכה כל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו הלכך אין מסככין בעורות אע"פ שאין מקבלין טומאה לפי שאין גדולן מן הארץ וכן דעת רוב המפ' אבל בעל העיטור מתיר לסכך בעורות ובכל דבר שאינו מקבל טומאה.
מיני מתכות אין מסככין בהן לפי שאינן גידולי קרקע.
<h2>דף יב.</h2>
חבילי קש וחבילי עצים הנכנסין ליבשן או להצניען על הסוכה ונמלך עליהם לסכוך ה"ז עשה מן העשוי והתורה אמרה תעשה ולמ"ה הניתן לשם סכוך ולא התירן גזרו משום אוצר. התיר אגדן כשרות שהרי עשה ועושה וי"א דאין מועיל התר בלא נענוע דומיא דגפן ודלעת כשקצצן שאח"כ צריך לנענע.
<h2>דף יב:</h2>
סיכך (בהוצן) [בחצים] זכרים כשרה נקבות פסולה. סיכך בפשתי העץ שלא כתשם ושלא נפצם אלא הם כשהם עקורים מן השדה כשרה היא הסוכה דעדין עץ הוא. [י"ג ע"א] דבר שריחו רע א"נ דאית ליה שוני ונתרי חיישינן דלמא שביק להו ונפיק ואין מסככין בהם. המסכך בדבר הנאגד בידי אדם אפי' לא היו אלא שנים הוי אגד ויש לגזור משום גזירת אוצר וכל דבר יחיד שהוא מחובר האוגדו בפני עצמו אינו אגד עד שיתן דבר עמו ויאגדם יחד ובנ"יא יתבאר דין חבילי קש. [ע"ב] ירקות פוסלין בסוכה משום אויר ופוסלין בג' טפחים אין מסככין באוכלין כיון שסופם לקבל טומאה אם היו מוכשרין ידות האוכלין שחבטן ודשן בגופן טהורות ומסככין בהם והכל מודים שהקוצר תחילה לסכוך או הבוצר שאין להם ידות ושומר שקורין פונול פסולת מרובה על האוכלין הוא ומותר לסכך בו אפי' בעודו לח התירו בתוס' שעיקר תשמישו אינו לאכילה אלא לרפואה ויש שנמנעין ואינן מסככין בשומר.
<h2>דף יד.</h2>
נסרים שאין ברחבם ד' טפחים מסככין בהם אפי' כל הסוכה אך צריך לעשות בענין שירדו גשמים לתוכה דסוכה עראי בעינן נסרים שיש ברחבם ד' טפחים אע"פ שהפכן על צדיהן פסולה דנעשית כשפודין של מתכת ואם יש בין כולם ד' טפחים פוסלין בסוכה גדולה ובג' טפחים בסוכה קטנה נתן על פי סוכה נסר (על) [של] ארבעה וטפח יוצא ממנה חוץ פסל היוצא מן הסוכה הוא וכל פסל היוצא מהסוכה נידון כסוכה ופסולה וק' לע"ד אמאי פסולה נימא דופן עקומה וי"ל דמיירי בסוכה קטנה דסכך פסול בסוכה קטנה פוסל בג' טפחים.
<h2>דף טו.</h2>
תקרה (שיש) [שאין] עליה מעזיבה פי' דנפס של טיט כמו ויעזבו את ירוש' שמלאוה עפר לחזק החומה נוטל הנסרים ממקומן ומסלקן ומחזירן או נוטל אחד מבנתים ובזה היתה לסוכה עשוי' המכשרת לה ושוב אינה מן העשוי וכשנוטל א' מבנתים צריך להניח במקומו סכך כשר לשם סוכה ובירוש' תני צריך שיהא סכך כשר יותר מכמו כן. העושה סוכתו בבית צריך להסיר כל הנסרים כיון שמסכך תחת הגג ואם יהיה מסכך על הגג עצמו די לו ליטול א' מבנתים כמו שיתבאר אבל צריך ליזהר שלא יעשה סכך אחר תחת הגג דא"כ הויא סוכה בתוך סוכה כת' הר' רבינו פרץ מורי רבי' יחיאל מפריש כשהלך לארץ צבי היה נוהג שם כשעשה סוכתו בביתו תחת הגג שהיה זוקף הערבה מן הסוכה עם הגג כדי לערב עם הנסרים יחד להיות הכל א'.
המסכך בפסול וכשר זה בצד זה וזה בצד זה ולא היו מעורבין יחד אם היה כשר יותר על הפסול או כמוהו כשרה והוא שלא ישן ולא יאכל תחת הפסול כל היכא דהוי יותר מג' טפחים אלא תחת הכשר.
<h2>דף טז.</h2>
החוטט בגדיש אינה סוכה משום תעשה ולא מ"ה ואם עשה שם בתחילת עשיית הגדיש חלל טפח במשך ז' וברוחב שבעה לשם סוכה וחטט בה אח"כ והשלימה ליו"ד כשרה ובדפנות לא אמרי' תעשה ולמ"ה ונר' שאם חטט ד"א במקום שלא הניח חלל דאף חלל שהניח פוסל דהו"ל סכך פסול ופוסל מן הצד בד"א וכ"כ מן האחרונים.
<h2>דף יז.</h2>
תקרה שנפחתה באמצעיתה וסכך ע"ג הפחת רואין אם יש מהכותל ועד הסכך ד' אמות פסולה ואם לאו כשרה דאמרי' דופן עקומה אבל אין ישנין תחת אותו הסכך פסול וכן הדין בסוכה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו פחות מד"א כשירה. דאמרי' דופן עקומה אבל אין ישנין תחתיו. סכך פסול פחות מד' אינו פוסל בסוכה גדולה ואפי' באמצע אבל אין ישנין תחתיו. סכך פסול אינו פוסל מן הצד ואינו פוסל אלא בד"א וג"כ אין ישנין תחתיו. סכך פסול בסוכה קטנה אפי' מן הצד פסולה בג' טפחים פחות מכן כשרה וישנין תחתיו הואיל והוא פחות משלשה אויר בין בקטנה בין בגדולה פוסל בג' ואפי' מן הצד פחות מכן כשרה ואפי' הוי באמצע אבל אין ישנין תחתיו למדנו עתה שאין ישנין תחת האויר בין בגדולה בין בקטנה וישנין תחת סכך פסול פחות מג' בגדולה וקטנה כך הוא דעת רש"י אבל בגרסת הרא"ג אויר כל שהו פחות מג' מצטרף עם סכך כשר וישנים תחתיו וסכך פסול מכשיעור בגדולה מצטרף וישנים תחתיו ובסוכה קטנה נמי מצטרף אבל אין ישנין תחתיו איזו היא סוכה קטנה כל שאין בה [אלא] ז' טפחים על ז' וגדולה כל שיש בה יותר על הסכך פסול ז' על ז' סכך כשר. אויר ג' ומיעטו בדבר שאין מסככין בו בקטנה לא הוי מיעוט מפני ששוין הם שיעור אויר ושיעור סכך פסול ששניהם בשלשה והילכך מצטרפין אבל בסוכה גדולה שאין שיעוריהן שוין אין מצטרפין לפסול הסוכה, והא דאמרי' דסכך פסול ואויר פוסלין בסוכה גדולה דוקא שנמשך על פני משך כל הסוכה מדופן לדופן דהוי הפסק בין הדפנות וליכא דפנות כדבעי א"נ שלא נשאר מן הסכך פסול ועד הדופן ז' טפחים שהוא שיעור סוכה קטנה אבל ד' על ארבעה הכל פסול. אויר שהוא ג' על ג' באמצע ומצדיהן יש סכך הרבה כשר כדי שיעור סוכה בהא ודאי כשרה. שני סדינים מצטרפין לפסול הסכך באמצע בד' טפחים ומן הצד בד' אמות.
<h2>דף יט:</h2>
סוכה שיש לה גג טפח ומלאהו דבר שראוי לסכך בו כשירה והוא שיש בדפנות י"ו טפחים וששה העליונים מדבר הראוי לסכוך בו כשירה (והוא שיש בדפנות).
כילה (שיש) [שאין] לה גג טפח מותר לישן בה דשפועי אהלים לאו כאהלים דמו ודין זה יתבאר יותר בסוף נ"ט.
כילה שיש לה גג טפח והיא בסוכה אע"פ שאינה גבוהה י' (מותרת) [אסור] לישן ולאכול בה ולדעת הגאו' ר"י לא מפסלה אלא בגג טפח וגבוהה יו"ד.
<h2>דף כ:</h2>
הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ודוקא במטה גבוהה יו"ד שהוא שיעור סוכה משום דאתי האי אהל ומבטל סכך הסוכה כיון דחשיב והיינו דאמרי' בגמ' אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ולזה כיון הגאון ר"י שפירש שכיון שהגביהה יו"ד נעשית כסוכה בתוך סוכה ולפי' לא יצא והאריך לבאר דין זה רמב"ן בס' המלחמות.
<h2>דף כא:</h2>
הסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה והוא שיכולה לעמוד בפני עצמה ואם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פי' דאם נטלו כרעי המיטה ונטל הסכך ופסולה שהמטה עומדת לינטל ותפול הסוכה כיון שאינה קבועה שם אלא סמוכה ויש בגמ' שאומר שפסולה מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה פי' מה שפסול לסכך פסול ג"כ להעמיד בו הסכוך משום דמיחזי כמסכך בו ויבוא לטעות לסכך בו. וההיא דאמרינן [לעיל י"ב ע"א] דכולן כשרין לדפנות דוקא כשאינו מעמיד בהן (הוא) [הא] מעמיד הסכך בהן בעי' דבר הראוי לסכך.
<h2>דף כב.</h2>
סוכה המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה ואפי' כוכבי חמה כשירה ונר' דלכתחילה צריך לעשותה בענין שיראו מתוכה כוכבי חמה.
<h2>דף כז:</h2>
יוצאין בסוכה שאולה דכתיב כל האזרח בישראל מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת בסוכה שאולה אבל לא בגזולה ופרש"י כגון שגזל סוכה העשוייה בראש העגלה שאין לה דין קרקע אבל תוקף את חבירו והוציאו מסוכתו הרי היא כשאולה דקרקע אינה נגזלת. גזל עצים וסיכך בהן אין לו אלא דמי עצים בלבד אבל הסוכה כשרה.
<h2>דף לא.</h2>
יוצאין בסוכה שאולה דכתיב כל האזרח בישראל מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת בסוכה שאולה אבל לא בגזולה ופרש"י כגון שגזל סוכה העשוייה בראש העגלה שאין לה דין קרקע אבל תוקף את חבירו והוציאו מסוכתו הרי היא כשאולה דקרקע אינה נגזלת. גזל עצים וסיכך בהן אין לו אלא דמי עצים בלבד אבל הסוכה כשרה.
